יתרונותיו של המתח הנפשי

"הפעם אצליח... עכשיו מגיע הזמן שלי... אני אתן הופעה מעולה. רק שאני כל כך לחוץ - זה בטח לא טוב, נכון? הלב שלי פועם מהר, אני מזיע, יש לי פרפרים בבטן ויבש לי בגרון. אני חייב להירגע ומהר!"

כולנו מכירים את תחושת המתח הנפשי שמתעוררת כשאנו נדרשים להגיע לביצוע מיטבי. המחשבות המטרידות רודפות זו את זו, תחושות גוף לא נעימות מופיעות בדיוק ברגע הלא נכון, ורגשות החרדה והתסכול ממלאים את הבטן... תחושות אלו יכולות להופיע בהרצאה מול קהל, במבחן בלימודים, באירוע ספורט, או בכל משימה שחשובה לנו ואליה התכוננו זמן רב. פעמים רבות עולה השאלה כמה מתח נפשי (או "לחץ" כפי שרובנו מכנים תחושה זו) נדרש כדי לתפקד הכי טוב שאפשר?

קיימת הסכמה בקרב החוקרים שאם לא יתעורר בנו לחץ כלל התפקוד שלנו יהיה נמוך ולא ישקף את יכולתנו האמיתית. כך למשל לא נרוץ במהירות הגבוהה ביותר האפשרית עבורנו בתחרות הריצה, נענה באופן איטי או חלקי את תשובות המבחן, ולא נהיה כריזמטיים ונלהבים בהעברת ההרצאה כפי שיכולנו להיות. מצד שני, הרי לא נרצה להיות לחוצים מדי. לא נרצה להיות מוצפים בתחושות פחד וחרדה, להזיע ולחוות כאבי בטן, ולדאוג ממה שצופן העתיד. לכן נרצה לשאוף להגיע למקום טוב באמצע... האמנם?

בשנים האחרונות ישנה הבנה הולכת וגוברת לגבי יתרונות הלחץ הגבוה בעת משימה קשה. בעברנו הקדום תגובת הלחץ נועדה להכין את האדם להתמודדות עם סכנה כמו למשל כאשר הוא פגש אריה בסוואנה. אין ספק שאותו אדם קדמון היה לחוץ מאוד ונדרש לרוץ הכי מהר שביכולתו או להילחם בכל כוחו על חייו כדי לשרוד. אם כך מדוע פעמים רבות אנו לא מצליחים לתפקד כפי יכולתנו כשאנו לחוצים מאוד? אנו מכווצים ורצים לאט בתחרות הריצה, מתבלבלים בהעברת ההרצאה, או לא מצליחים להיזכר בתשובות המבחן. הבעיה מתחילה בפרשנות שאנו מעניקים לחווית הלחץ ובניסיונות שלנו להפחיתו. החברה המערבית מכירה בלחץ כחוויה שלילית שיש לפעול לצמצומה ואף למניעה שלה. לכן מלמדים אותנו תרגילי הרפייה, שיטות סבתא למיניהן (לדמיין בהרצאה את המאזינים עירומים כביום היוולדם), ואף מציעים טיפולים תרופתיים להפחית את מידת העוררות שאנו חווים. פעמים רבות טכניקות אלו מסייעות באופן חלקי אם בכלל, ואז עשוייה להופיע תגובת מתח נפשי מכך שאנו לא מצליחים להירגע. באופן זה נוצר מעגל בו מתעצם המתח הנפשי כתוצאה מהכישלון להירגע. אבל יש דרך נוספת להתמודד עם עליית מפלס המתח והיא קבלת המצב. הקבלה של המתח הנפשי מאפשרת לנו ראשית לא להיבהל ממנו, ואחר כך גם להכיר בצדדים החיוביים שלו שיכולים להכין אותנו לקראת תפקוד מיטבי. בנוסף, קבלת חוויית המתח הנפשי משחררת אותנו מהמאבק בו. כשאנו מוטרדים מהמתח שאנו חשים ונאבקים להעלים אותו אנו מאבדים את המיקוד במשימה העיקרית: תחרות הספורט, ההרצאה או המבחן שלפנינו. במצב זה אנו מפרשים את המתח הנפשי כחוויה שלילית ומאמינים שכל עוד הוא יימשך לא נצליח במשימה החשובה. כך נוצרת אמונה שמגשימה את עצמה כיוון שאנו לא פנויים להשקיע כמיטב יכולתנו ועסוקים בכישלון הקרב ובא. איך אפשר לקבל את המתח הנפשי? כמו הרבה דברים זאת מיומנות שאפשר ללמוד אותה. תרגילי מיינדפולנס (קשיבות) מלמדים אותנו לזהות את חווית המתח הנפשי על כל גווניה וביטוייה: התחושות הגופניות, הרגשות, המחשבות וההתנהגות שאנו רוצים לבצע. בתרגילים אלו לומדים לשחרר את המאבק עם המתח הנפשי, ולומדים כיצד ניתן לקבל את החוויה כפי שהיא, על כל גווניה – כולל אלו שאינם נעימים. כך אנו מפנים משאבים נפשיים ורגשיים חשובים שיכולים לסייע לנו להצליח במשימה אותה בחרנו. במסגרת הליווי המנטאלי אני מלמד את הספורטאים כיצד לפתח את יכולות הקשיבות והקבלה ולהתמודד יותר טוב עם המתח הנלווה לעיסוק בספורט. בינתיים אנו ממליצים לכם שבפעם הבאה כשתפגשו במתח הנפשי תברכו אותו על כך שהוא עוזר לכם להיות הכי טובים שאפשר.

©2019 by דרור תמיר פסיכולוג. Proudly created with Wix.com